אפקט הפופקורן 🍿

המוח שלנו מצטיין בעיבוד מידע, יצירת קשרים לוגיים, למידה, הבנה ותכנון. הוא פחות בנוי לזכירה של רעיונות ושימור שלהם לטווח רחוק, אחרת לא היינו צריכים לצייר על מערות, להמציא את הכתב והמתמטיקה.

כדי להרגיש נינוחים ועל מנת להפחית את רמת הלחץ העבירו את הדברים שאתם רוצים לזכור למאגר חיצוני – רשימות, משימות לביצוע, קבצים, גיליונות אלקטרונים ומסמכים.

אם משהו לא כתוב הוא לא קיים, מחקרים רבים מצביעים כי אין ביכולתנו לזכור מעל שבעה פרטים בראש. הדברים שלא נרשום ישכחו לטובת דברים אחרים, ולמרבה הצער נזכר בהם בדיוק ברגע האחרון או בסיטואציה שאינה קשורה. אני מכנה את התופעה ״אפקט הפופקורן״ - הוא מקנה תחושה תמידית של החמצה, שמשהו צריך לקרות לא קורה.

מהסיבה הזאת, על תסתמכו על הזיכרון שלכם. אם עולה בדעתכם משהו כתבו אותו מיד. צרו מקום במערכת העבודה שלכם שלתוכו תמיד תוכלו לזרוק רעיונות ותזכורות כך שבעתיד תוכלו לחזור אליהם בנחת.

הייני דוגמא, נניח אם אני עונה למייל וצצה לי מחשבה שיש צורך להוסיף שקף למצגת שאני מכין. באותו הרגע אני מצווה על סירי ״הי סירי, צרי תזכורת חדשה – להוסיף שקף תודה רבה לסוף מצגת ההנהלה״.

כמובן שלא חייבים את סירי ותמיד ניתן לרשום את התזכורת ברשימת המשימות הממתינות לסריקה או אפילו לכתוב אותה על פתק ולהכניס לסל מיוחד – ״נקודת איסוף״.

משימת הוספת השקף אינה משימה דחופה ולכן אין סיבה שהיא תקבל עדיפות גבוהה בתודעה שלי. הרישום שלה מפנה לי את קו המחשבה כדי שאוכל להתרכז במענה למייל. בהמשך, בזמן התכנון היומי, אני עובר על כל התזכורות ומחליט כיצד לתעדף אותן ומתי יבוצעו.

בתמונה: רשימת המשימות שצברתי במהלך היום.